המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף שאמור להבטיח רשת ביטחון כלכלית לאזרחים בישראל במקרה של פגיעה, מחלה, נכות או זקנה. אולם, ההתמודדות מול הבירוקרטיה של המוסד, על ועדותיו הרפואיות וקביעותיו, היא לרוב משימה מורכבת ומייאשת עבור מי שזקוק לסיוע. לעיתים קרובות, התשובה הראשונית שמקבלים אזרחים מול תביעות לנכות כללית, קצבת שירותים מיוחדים או דמי פגיעה, היא "לא". אולם, כפי שמעיד עורך הדין אורון אטיא, במקרים רבים, תשובה זו היא רק תחילתו של ההליך, וממש לא סופו.
הדחייה הראשונית: למה הביטוח הלאומי דוחה תביעות?
הדחייה הראשונית של תביעות נזיקין רפואיות מצד הביטוח הלאומי יכולה לנבוע ממספר סיבות עיקריות, שלרוב אינן מעידות על חוסר זכאות מוחלט, אלא על חוסר בתיעוד מתאים או בהצגה נכונה של המקרה:
- ליקויים בתיעוד הרפואי: חסרים מסמכים, חוות דעת לא מקיפה מספיק, או שהמסמכים לא מציגים באופן ברור את הקשר בין הנכות לתפקוד היום-יומי.
- מחלוקת על אחוזי הנכות: הוועדה הרפואית קבעה אחוזי נכות נמוכים מדי שלא עומדים בסף הנדרש לקבלת קצבה (לרוב מעל 60% נכות רפואית או 40% נכות תפקודית).
- מחלוקת על דרגת אי-כושר: הביטוח הלאומי לא מכיר מספיק באובדן כושר ההשתכרות של התובע.
- חוסר ידע בהצגה עצמית: התובע לא ידע כיצד לתאר את מגבלותיו בוועדה הרפואית בצורה שתשקף את חומרת מצבו.
בשלב זה, עורך דין נזיקין אורון אטיא נכנס לתמונה. הוא מאמין כי "כשהביטוח הלאומי אמר 'לא' – הוא אמר 'עוד לא סיימנו'". מטרתו היא לנתח את סיבת הדחייה ולבנות אסטרטגיה משפטית מקיפה לערעור על ההחלטה.
האסטרטגיה המשפטית: משלב ה'לא' לשלב הזכאות
ההליך המשפטי לאחר דחייה ראשונית כולל מספר שלבים קריטיים, כאשר בכל אחד מהם נדרשת מומחיות ייחודית:
1. הגשת ערר לוועדה רפואית לעררים (רפואי):
אם הדחייה נבעה מקביעת אחוזי נכות נמוכים, יש להגיש ערר בתוך 60 יום. שלב זה מחייב הכנה מדוקדקת של חוות דעת רפואיות חדשות ומקיפות, שיסתרו את קביעת הוועדה הראשונה.
2. הגשת ערעור לבית הדין לעבודה (משפטי):
אם הערר נדחה, ניתן לפנות לבית הדין לעבודה. הערעור לבית הדין אינו עוסק בדרך כלל בקביעה הרפואית עצמה, אלא בשאלות משפטיות: האם הוועדה פעלה לפי החוק, האם נתנה הנמקה מספקת, והאם שקלה את כל הראיות הרלוונטיות. זהו לב ליבו של המאבק המשפטי.
3. מקצועיות, יסודיות וליווי אישי
הצלחה בערעורים אלו תלויה לא רק בעובדות הרפואיות, אלא באופן שבו הן מוצגות. הניסיון של עורך הדין מול גופים אלו קריטי, והוא בא לידי ביטוי בליווי צמוד. עורך הדין אורון אטיא, למשל, זוכה לשבחים רבים מלקוחותיו על הדרך שבה הוא מנהל את התיקים, כפי שמעידות הביקורות בגוגל:
"ברצוני להביע את תודה והערכתי הרבה לעורך הדין אורון אטיאס, על טיפולו המקצועי, המסור והרגיש בתיק שלי מול חברות הביטוח, לצורך קיבלתי קצבת סיעוד. ההתנהלות של עו"ד אטיאס הייתה מדויקת, יסודית ובלתי מתפשרת. הוא ליווה אותי לאורך כל הדרך, הסביר בסבלנות את שלבי התהליך, דאג לזכויותיי ולא הרפה עד שקיבלתי את הקצבה".
"אחרי חוויה לא פשוטה עם עו״ד אחר, שהבטיח הרבה ולא סיפק – פניתי לעו״ד אורון אטיא. כבר מהשיחה הראשונה הבנתי שאני בידיים טובות: מקצועי, קשוב, סבלני, ובעיקר – ישר והוגן. אורון טיפל עבורי בתביעה מול ביטוח לאומי, ובזמן קצר הצליח להשיג עבורי גם תנאים וגם סכום כסף שלא חלמתי לקבל תוך כמה חודשים בלבד. אני מודה לו מכל הלב על הדרך, הליווי והתוצאה, וממליצה עליו בחום לכל מי שצריך ייצוג מול ביטוח לאומי – אורון הוא בהחלט הכתובת!!!"
קראו עוד ביקורות כאן.
הצלחה מול גופי הביטוח: סיעוד ונזיקין
המקצועיות של עורך הדין אטיא אינה מוגבלת רק לתביעות נכות כללית. תביעות סיעוד מול חברות הביטוח הפרטיות הן אתגר בירוקרטי ומשפטי מורכב לא פחות. חברות הביטוח נוטות להערים קשיים על מנת להימנע מתשלום, או לשלם סכומים נמוכים.
כדי להצליח בתביעות אלו, יש צורך ב:
- הוכחת תלות יומיומית (ADL): הוכחת הצורך בעזרה ברוב הפעולות היום-יומיות המוגדרות בפוליסה (התלבשות, אכילה, ניידות וכו').
- התמודדות עם חוקי הביטוח: היכרות מעמיקה עם חוק חוזה הביטוח ופסיקות בתי המשפט, המאפשרת לאכוף על החברות לשלם.
- רגישות ואנושיות: כפי שמצוין בביקורות, הטיפול במקרי סיעוד, נכות ונזיקין דורש לא רק מקצועיות, אלא גם רגישות ויחס אישי למצב הקשה בו נמצאים התובע ובני משפחתו. עורך הדין אורון אטיא מספק ליווי זה, תוך בניית תיק חזק מול כל גוף.
השילוב בין ידע עמוק בתחום נזקי הגוף והנזיקין לבין ניסיון מוכח מול המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח הפרטיות, הוא המפתח להפיכת הדחייה הראשונית – לזכאות.
